אימון קוגניטיבי התנהגותי
אם אתם מרגישים ששום דבר לא עובד בשבילכם, שהטיפולים שניסיתם היו ארוכים מידי, לא מספיק מחוברים למציאות או לא מייצרים שינוי אמיתי – כדאי שתנסו את הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. מהו אימון קוגניטיבי התנהגותי? על אילו עקרונות הוא מבוסס? ומה זה אומר מבחינה מציאותית? על כל אלו נדבר מיד.
משמעות הביטוי קוגניטיבי התנהגותי היא התייחסות לשני צדדים של החיים שלנו. הראשון, קוגניטיבי, מתייחס לאופן שבו אנחנו תופסים את המציאות, מה אנחנו חושבים עליה, הרעיונות יש לנו, הדעות שלנו והאופן שבו אנחנו מפרשים דברים. לצורך הבהירות במאמר נקרא לזה מעתה – הראש. השני, התנהגותי, מתייחס לאופן שבו אנחנו מתנהלים במציאות, מה שאנחנו עושים, איך שאנחנו מתנהגים, מה שקורה אצלנו בחיים בתכל'ס.
ניקח לדוגמא אדם שחי את חייו באופן לא בריא. הצד ההתנהגותי של זה הוא הדברים שהוא עושה – אוכל לא מסודר, מעשן, לא עושה ספורט וכו'. הצד הקוגניטיבי של זה הוא המחשבות והדעות שלו על זה – "לי זה לא יקרה", "אני נהנה לחיות ככה", "כולם מתים בסוף" וגם "האוכל זה דבר מנחם", "אני שונא להתאמן" וכו'.
נתחיל בלומר שמשמעות המונח אימון, באופן שטחי, היא בדיוק מה שהיא נשמעת – להתאמן על משהו (זה יכול להיות ריצה וזה גם יכול להיות דרך מחשבה) כדי להשיג בהמשך תוצאות יותר טובות באותו התחום. אימון קוגניטיבי התנהגותי הוא אימון בו מתאמנים גם על ההתנהגות במציאות וגם על מה שקורה בראש.
אם נחזור לדוג' מלמעלה, באימון קוגניטיבי התנהגותי אותו אדם יתאמן גם על שינוי ההתנהגות שלו במציאות – להפסיק לעשן, לאכול מסודר וכו', וגם יתאמן על לשנות את מה שקורה בראש שלו – להתחיל לאהוב להתאמן, להתחיל ליהנות מאורח חיים בריא, לרצות לחיות חיים ארוכים יותר וכו'.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית צמחה מצירוף של שתי גישות – הגישה ההתנהגותית והגישה הקוגניטיבית. הגישה ההתנהגותית טוענת שצריך לעבוד רק על איך הדברים באים לידי ביטוי במציאות והגישה הקוגניטיבית טוענת שצריך לעבוד רק על הדעות והמחשבות שלנו על הדברים.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית טוענת שהשינוי, התוצאה הסופית תהיה מהירה יותר להשגה ותהיה עמידה יותר וחזקה יותר כשכבר תושג, אם שתי הגישות ישולבו.
ההיגיון פשוט: אם התאמנו רק על שינוי ההתנהגות אבל אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו עושים, עד מהרה נחזור לדרך הישנה שלנו. אם נעבוד רק על המחשבות שלנו יתכן שהשינוי יהיה עמוק ואמיתי יותר כי הוא יבוא מבפנים אך יהיו חסרים לנו הכלים לתרגם אותו לחיי היום יום שלנו ועל כן ייקח יותר זמן.
שילוב השיטות מאפשר לקחת את היתרונות מכל שיטה ללא החסרונות.
חובה להוסיף כי בכדי שהתהליך יצלח צריך האדם העובר אותו לרצות בשינוי ולהיות מחויב אליו.
קיים זרם בפסיכולוגיה העוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ההבדלים המהותיים בין אימון לטיפול פסיכולוגי הם אלו –
ראשית, המבנה של אימון מול טיפול פסיכולוגי הוא שונה. בעוד שבטיפול ישנם גבולות מאוד ברורים וקבועים בין המטפל, המטופל והטיפול עצמו, באימון הגבולות גמישים יותר ובדר"כ יהיו מותאמים יותר לצרכיו של המתאמן.
שנית, הן בטיפול והן באימון משתמשים כאשר יש בעיה בחיים שמציקה וצריך לפתור אותה. בנוסף, באימון ניתן ומקובל להיעזר גם כדי להנהיג שינוי חיובי בחיים כמו פיתוח קריירה חדשה, הצלחה בלימודים או חיפוש זוגיות.
אין ספק שגם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי וגם האימון הקוגניטיבי התנהגותי הן השיטות המובילות לעריכת שינוי הן מבחינת תוצאות והן מבחינת אורך התהליך והבחירה ביניהם הינה תלוית העדפה אישית בהתאם למסגרת הרצויה לכל אחד.
בואו לקרוא את הכתבה הזו ואחרות באתר החדש שלנו! לקריאת המאמר אימון קוגניטיבי התנהגותי לחצו
מה זה קוגניטיבי התנהגותי?
משמעות הביטוי קוגניטיבי התנהגותי היא התייחסות לשני צדדים של החיים שלנו. הראשון, קוגניטיבי, מתייחס לאופן שבו אנחנו תופסים את המציאות, מה אנחנו חושבים עליה, הרעיונות יש לנו, הדעות שלנו והאופן שבו אנחנו מפרשים דברים. לצורך הבהירות במאמר נקרא לזה מעתה – הראש. השני, התנהגותי, מתייחס לאופן שבו אנחנו מתנהלים במציאות, מה שאנחנו עושים, איך שאנחנו מתנהגים, מה שקורה אצלנו בחיים בתכל'ס.
ניקח לדוגמא אדם שחי את חייו באופן לא בריא. הצד ההתנהגותי של זה הוא הדברים שהוא עושה – אוכל לא מסודר, מעשן, לא עושה ספורט וכו'. הצד הקוגניטיבי של זה הוא המחשבות והדעות שלו על זה – "לי זה לא יקרה", "אני נהנה לחיות ככה", "כולם מתים בסוף" וגם "האוכל זה דבר מנחם", "אני שונא להתאמן" וכו'.
מהו אימון קוגניטיבי התנהגותי?
נתחיל בלומר שמשמעות המונח אימון, באופן שטחי, היא בדיוק מה שהיא נשמעת – להתאמן על משהו (זה יכול להיות ריצה וזה גם יכול להיות דרך מחשבה) כדי להשיג בהמשך תוצאות יותר טובות באותו התחום. אימון קוגניטיבי התנהגותי הוא אימון בו מתאמנים גם על ההתנהגות במציאות וגם על מה שקורה בראש.
אם נחזור לדוג' מלמעלה, באימון קוגניטיבי התנהגותי אותו אדם יתאמן גם על שינוי ההתנהגות שלו במציאות – להפסיק לעשן, לאכול מסודר וכו', וגם יתאמן על לשנות את מה שקורה בראש שלו – להתחיל לאהוב להתאמן, להתחיל ליהנות מאורח חיים בריא, לרצות לחיות חיים ארוכים יותר וכו'.
מה העיקרון?
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית צמחה מצירוף של שתי גישות – הגישה ההתנהגותית והגישה הקוגניטיבית. הגישה ההתנהגותית טוענת שצריך לעבוד רק על איך הדברים באים לידי ביטוי במציאות והגישה הקוגניטיבית טוענת שצריך לעבוד רק על הדעות והמחשבות שלנו על הדברים.
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית טוענת שהשינוי, התוצאה הסופית תהיה מהירה יותר להשגה ותהיה עמידה יותר וחזקה יותר כשכבר תושג, אם שתי הגישות ישולבו.
ההיגיון פשוט: אם התאמנו רק על שינוי ההתנהגות אבל אנחנו לא מאמינים במה שאנחנו עושים, עד מהרה נחזור לדרך הישנה שלנו. אם נעבוד רק על המחשבות שלנו יתכן שהשינוי יהיה עמוק ואמיתי יותר כי הוא יבוא מבפנים אך יהיו חסרים לנו הכלים לתרגם אותו לחיי היום יום שלנו ועל כן ייקח יותר זמן.
שילוב השיטות מאפשר לקחת את היתרונות מכל שיטה ללא החסרונות.
חובה להוסיף כי בכדי שהתהליך יצלח צריך האדם העובר אותו לרצות בשינוי ולהיות מחויב אליו.
טיפול או אימון?
קיים זרם בפסיכולוגיה העוסק בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ההבדלים המהותיים בין אימון לטיפול פסיכולוגי הם אלו –
ראשית, המבנה של אימון מול טיפול פסיכולוגי הוא שונה. בעוד שבטיפול ישנם גבולות מאוד ברורים וקבועים בין המטפל, המטופל והטיפול עצמו, באימון הגבולות גמישים יותר ובדר"כ יהיו מותאמים יותר לצרכיו של המתאמן.
שנית, הן בטיפול והן באימון משתמשים כאשר יש בעיה בחיים שמציקה וצריך לפתור אותה. בנוסף, באימון ניתן ומקובל להיעזר גם כדי להנהיג שינוי חיובי בחיים כמו פיתוח קריירה חדשה, הצלחה בלימודים או חיפוש זוגיות.
אין ספק שגם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי וגם האימון הקוגניטיבי התנהגותי הן השיטות המובילות לעריכת שינוי הן מבחינת תוצאות והן מבחינת אורך התהליך והבחירה ביניהם הינה תלוית העדפה אישית בהתאם למסגרת הרצויה לכל אחד.
בואו לקרוא את הכתבה הזו ואחרות באתר החדש שלנו! לקריאת המאמר אימון קוגניטיבי התנהגותי לחצו
